.

booking 9.8_he
Gift-voucher_he
ve_he
Special_offer_he
Secured-Credit-Card


 

 

 

 

 

חוויה מושלמת לזוגות אוהבים

להזמנות חייגו: 054-5747691

בחרו עמוד

קצת על צפת

ההיסטוריה של צפת על קצה המזלג

צפת שוכנת בגובה של 900 מטר וגובה הר כנען קרוב ל 1000 מטר ולכן היא בורכה באקלים קריר ובכמות גשמים גדולה ביותר בארץ (קרוב ל 1000 מ"מ בממוצע בשנה). בחורף יש ויורד בה גם שלג. בקיץ נהפכת צפת לעיר של קייטנות ובתי הבראה הקיץ הקריר הנוף ההררי היפה וסמטאותיה הציוריות והבנויות במעלה ההר מושכים אליה קהל גדול שלקייטנים ומבקרים בעיקר נמשכים אליה ציירים שקבעו בה את אחד ממרכזיהם בארץ. צפת מונה היום כ- 33,000 תושבים. צפת נמצאת ברכס המזרחי של הרי הגליל העליון על אם הדרך בין מירון לראש פינה. בקרבתה נפגשים שבילים ודרכים העולים מעמק הירדן אל הים במערב. מכאן חשיבותה הצבאית. צפת אינה נזכרת במקרא, אולם יתרונותיה הטופוגרפיים הצבאים ושליטתה על מעברי ההרים לא נעלמו מעיני יהודי הגליל שעה שהתקרבה המלחמה ברומאים. יוסף בן מתתיהו ביצר אותה לפני התחלת הקרבות. מהתלמוד גם ידוע שמצפת היו משיאים משואיה כדי להודיע על ראשי חדשים ומועדים. צפת עלתה בחשיבות בימי הצלבנים הם ביצרוה בשנת 1140 הקימו בה מצודה והפכו אותה לבירת המחוז. באותה תקופה ככר לא היו יהודים בצפת. הופעתם של היהודים מחדש באה רק אחרי גירוש הצלבנים על-ידי צבאותיו של צלאח א-דין. הקהילה היהודית הלכה וגדלה והגיעה לפריחתה ביחוד במאות ט"ו – ט"ז אחרי גירוש ספרד.
בתקופה זו קלטה צפת עולים רבים והייתה למרכז רוחני למקובלים. המקובלים בחרו בה בגלל קרבתה למירון, מקום קבורתו המסורתי של ר' שמעון בר יוחאי, שלו מיחסת המסורת העממית והקבלית את חיבור ספר הזוהר, הספר המקודש על המקובלים. ראש המקובלים בצפת היה האר"י וחי בה גם ר' יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך". בשנת 1577 נדפס בה הספר הראשון בארץ ישראל.

פרנסתם של יהודי צפת הייתה בעיקר בתעשיית אריגים ובדים על צביעה ועל מסחר. במאה הקודמת ירדה צפת מגדולתה וגם הקהילה היהודית נתדלדל. תושבי צפת התחילו להתפרנס יותר ויותר מכספי "החלוקה" שנאספו בגולה. ירידה נוספת באה לעיר אחרי התנפלות הדרוזים עליה ב 1834 ואחרי רעידת אדמה חזקה בשנת 1837 שבה נהרסה צפת רובה של העיר וכ- 2000 יהודים נהרגו. ערב מלחמת העצמאות מנתה אוכלוסיית צפת 10,000 נפש, בתוכם כ 2000 יהודים בסך הכול, שני ישובים היהודיים בסביבה היו בריה ועין זיתים.

בצפת ריכזו הערבים כוחות מרובים והיו בטוחים בניצחון קל. צפת יושבת מסביב להר הנקרא ה"מצודה" על שם שרידי מצודות עתיקות הנמצאים עליו. הרובע היהודי היה ממערב למצודה, ומשאר העברים ישבו ערבים. במשך חדשי המהומות הראשונים היה הרובע היהודי נתון להתקפות רבות ולצליפות מתמידות מהר המצודה. גם הכביש היה בידי הערבים והעיר צפת הייתה במעט מנותקת. בסוף אפריל 1948 נמסרו שתי תחנות המשטרה לידי הערבים האחת בתוך העיר, בגבול הרובע היהודי והאחרת על הר כנען. בעיר התרכזו 3000 לוחמים ערביים ביניהם חיילים לבנוניים ועיראקיים, לעומת 200 לוחמים יהודים, חלקם מבני צפת וחלקם אנשי פלמ"ח שבאו לעזרתם. גם הנשק והציוד של הכוחות הערביים עלו לאין שיעור על נשקנו הדל.
למרות יחסי כוחות אלה הייתה היוזמה בידנו. ב 1- במאי כבשו אנשי הפלמ"ח, שיצאו מהר כנען את שני הכפרים הערביים ביריה ועין זיתים שמצפון לצפת, וצפת הערבית נותקה. עין זיתים נכבשה אחרי קרב קשה שבו נהרגו כ 100 ערבים. כיבושה של ביריה בא במידה רבה בדרך מקרה, כיתה שהופקדה על הרכס בין ביריה לעין זיתים נקלעה מתוך מגמה לנתק את הדרך לשטח מכוסה באש מקלעים ממשטרת הר כנען לפני הכיתה שנלכדה היו שתי ברירות: לסגת ועל ידי כך לאפשר תגבורת ערבית מביריה לעין זיתים או לכבוש לפחות את בתי ביריה הראשונים. מפקד הכיתה בחר באפשרות השנייה והתחיל בהסתערות ן על הכפר הערבי תחילה נתקלו באש חזקה, ואולם משהמשיכו בהסתערותם הטעו את האויב, שחשב שלפניו כוח חזק האויב התחיל לסגת וערביי ביריה התחילו להימלט על נפשם. כך נשלם כיבושה של ביריה על ידי כיתה בת 7 אנשים.

ב- 6 במאי נערכה התקפה ראשונה על הר המצודה ההתקפה נכשלה. כעבור שלושה ימים בליל ה-9- במאי, נערכה הסתערות שנייה, הפעם בשלושה כיוונים: על בית הבראה "שלוח" במזרח, על הר המצודה ועל תחנת המשטרה העירונית. תחילה נכבש בית "שלוה" בקרב קשה נכבשה אחרי כן המצודה, ובסוף אחרי קרב מחדר לחדר נתפסה גם תחנת המשטרה. תושבי צפת שציפו כל הלילה לתוצאות מאבק המעטים נגד הרבים, התבשרו לפנות בוקר על הניצחון. דומית מות השתררה בעיר בשבילים נראו ערבים בורחים בהמוניהם. למחרת התקדמו כוחותינו לתוך העיר הערבית ומצאו אותה עזובה וריקה מאדם.

בבניין הממשלה מצודת הסראית תורכית נמצא שלל רב במזון ותחמושת. אחרי הצהרים התקדמו כוחותינו אל עבר משטרת הר שהייתה עזובה אף היא וכשהונף הדגל על משטרת הר כנען ב-11 במאי 1948 ידעו אנשי צפת שציפו בחרדה לתוצאות המאבק ששחרור העיר נשלם.

צפת היא עתה עיר יהודית על הר המצודה הוקם גן עירוני ובפסגתה הוקמה מצבה לזכר משחריריה ולוחמיה.
נלקח בתודה מחוברת הגליל העליון / יהושוע לוינזון.